ה-NHL וליגות נוספות בצפון אמריקה
ערך מורחב – NHL
הוקי קרח הוא אחד מארבעת ענפי הספורט העיקריים בצפון אמריקה. ליגת ההוקי הלאומית (National Hockey League) ה-NHL שקמה ב-1917 היא הליגה הבכירה בצפון אמריקה, ונחשבת לטובה ולפופולרית בעולם. ה-NHL היא ליגה עצמאית שאינה כפופה לפדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF) ומשחקיה מתנהלים לפי ספר החוקים שלה, שחלק מהחוקים בו שונים מאלה שבספר החוקים של ה-IIHF.
בליגה 32 קבוצות, כאשר 7 מתוכן מבוססות בקנדה והשאר בארצות הברית.
נכון לעונת 2021/22 הקבוצות מחולקות לשתי חטיבות (conferences) - מזרחית ומערבית, לפי חלוקה גאוגרפית, המחולקות לשני בתים כל אחת. אורך העונה הרגילה הוא 82 משחקים. בתום העונה הרגילה, עולות שמונה קבוצות מכל חטיבה לפלייאוף בו הן משחקות בסדרות בשיטת הטוב משבעה משחקים, כאשר המפסידה בכל סדרה מודחת מהמשך המשחקים. אלופת המזרח ואלופת המערב נפגשות לסדרת הגמר על הזכייה בגביע סטנלי, הגביע הוותיק ביותר בספורט בצפון אמריקה, ועל תואר אלופת ה-NHL.
מלבד ה-NHL, קיימות בצפון אמריקה ליגות הוקי קרח רבות נוספות - החל מליגות מקצועניות משניות (Minor Leagues) וכלה בליגות מקומיות חובבניות וליגות גילאים עד גילאי הילדים. הליגה הנחשבת לטובה ולחשובה ביניהן היא ה-American Hockey League (ר"ת AHL), ליגה מקצוענית משנית המונה 32 קבוצות, כאשר לכל קבוצת NHL יש בה קבוצה-בת המשמשת לפיתוח שחקנים צעירים, או כמסגרת לשחקנים שירדו ביכולתם או משתקמים מפציעות.
בתחום ליגות הגילאים, הארגון הבולט ביותר הוא ה-Canadian Hockey League (ראשי תיבות CHL) - ארגון גג תחתיו פועלות שלוש הליגות העיקריות לצעירים עד גיל 20 (באנגלית: Major Junior), שהן ספקיות השחקנים העיקריות לדראפט ה-NHL מדי קיץ. על אף שם הארגון והזיהוי המוחלט של הליגות עם קנדה, שתיים מהן פעילות גם בארצות הברית.
המקבילה של ה-CHL בארצות הברית היא ה-United States Hockey League (ראשי תיבות USHL) הפועלת באזור המערב התיכון. היא נחשבת לליגת הצעירים הבכירה (Tier 1) של ארצות הברית[39] ומוציאה אף היא כמות מכובדת של שחקנים לדראפט ה-NHL.
ליגה נוספת בצפון אמריקה, שמשקלה בכמות השחקנים המגיעים ממנה לדראפט ה-NHL התבסס עם השנים, היא ליגת המכללות של ארצות הברית הנערכת במסגרת איגוד ספורט הקולג'ים הלאומי (NCAA). הפיינל פור של הליגה - משחקי חצי הגמר והגמר על תואר האליפות השנתי שלה - מכונה "פרוזן פור" (Frozen Four - "ארבע הקפואות")
מסגרות הוקי קרח עיקריות נוספות
הגוף המנהל את ההוקי קרח בעולם הוא IIHF - פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית, שקמה ב-1908. ה-IIHF אחראית על קביעת חוקי המשחק ועל ארגון כל המפעלים הבינלאומיים למועדונים ונבחרות לאומיות. מפעלי הדגל שלה הם הטורניר האולימפי המשוחק באולימפיאדת החורף; אליפות העולם המשוחקת מדי שנה בחודשים אפריל - מאי; ואליפות העולם בהוקי קרח נשים המשוחקת אף היא מדי שנה. ה-IIHF מאגדת בתוכה 82 מדינות (מתוכן 58 הן חברות מלאות בעלות זכות הצבעה במוסדות הארגון), וההתאחדויות המקומיות בכל המדינות החברות בה כפופות לה ומתנהלות לפי כלליה (אם כי קנדה וארצות הברית זוכות למידה מסוימת של עצמאות). ישראל היא חברה מלאה ב-IIHF מאז 1991.
ליגות מקומיות ברמה גבוהה קיימות בעיקר בסקנדינביה ובמזרח ומרכז אירופה. הליגה הנחשבת לטובה ביותר באירופה, והשנייה בטיבה בעולם אחרי ה-NHL, היא ה-KHL (ליגת ההוקי הקונטיננטלית) הכוללת בעיקר את הקבוצות המובילות ברוסיה, אך גם קבוצות מבלארוס, קזחסטן וסין, ובעבר הכילה גם קבוצות מלטביה, פינלנד, צ'כיה, סלובקיה, קרואטיה ואוקראינה. הוקי קרח הוא הספורט המסחרי הפופולרי ביותר בפינלנד, והשני בפופולריות בשוודיה אחרי הכדורגל. ליגות מצליחות ופופולריות קיימות גם בשווייץ, בצ'כיה, בגרמניה ובאוסטריה, כאשר הליגה האוסטרית כוללת גם קבוצות מאיטליה, הונגריה, קרואטיה, וגם קבוצה מצ'כיה שעזבה את הליגה בארצה. ליגת ההוקי קרח המצליחה ביותר באירופה כיום מבחינת ממוצע קהל במגרשים היא הליגה של שווייץ.
הוקי קרח נשים ברמה גבוהה משוחק בעיקר בקנדה ובארצות הברית. ליגת הנשים שנחשבה לטובה בעולם הייתה ליגת ההוקי הקנדית לנשים (Canadian Women's Hockey League, ר"ת CWHL) שפעלה בעיקר בקנדה, עם קבוצה אמריקאית אחת ושתי קבוצות בסין אליה התרחבה הליגה ב-2017. שתי הקבוצות הטובות ביותר בליגה נפגשו בסוף כל עונה בטורניר על הזכייה בגביע קלרקסון, שנחשב למקביל של הוקי הנשים לגביע סטנלי. לאחר שנוסדה ב-2007 כליגה לא מקצוענית, עברה הליגה למקצוענות ב-2017 במקביל להתרחבות לסין, אך ב-2019 הכריזה על הפסקת פעילותה עקב קשיים כלכליים[43]. בעונת 2015/16 החלה לפעול בחוף המזרחי של ארצות הברית הליגה הלאומית להוקי נשים (National Women's Hockey League, ר"ת NWHL), ליגה מקצוענית מלאה הכוללת בשלב ראשון 4 קבוצות[44], שהתרחבה עם קבלתה של קבוצה חמישית במינסוטה ב-2018, וקבוצה שישית בטורונטו ב-2020 שהיא הקבוצה הקנדית הראשונה בליגה. גביע האליפות של הליגה נקרא גביע איזובל, על שמה של ליידי איזובל גאתום-הארדי - אחת הנשים הראשונות הידועות ששיחקו את המשחק, שהיא גם בתו של הלורד סטנלי, המושל הכללי השישי של קנדה, יוזמו ותורמו של גביע סטנלי.
סגירתה של ליגת ה-CWHL האירה את המשבר העמוק בו נמצא ההוקי קרח המקצועני לנשים נכון ל-2019. התעניינות ציבורית נמוכה וחוסר במודל עסקי בר קיימא הביאו לכך שמשכורות השחקניות היו נמוכות מאוד ולמעשה לא איפשרו מחייה (כך שהליגות שהכריזו על עצמן כמקצועניות הן למעשה חצי מקצועניות בלבד), הטבות סוציאליות לא היו קיימות, ובעלי קבוצות העדיפו לנטוש אותן. עקב כך הודיעו כ-200 שחקניות קנדיות ואמריקאיות על השבתת פעילותן עד שהמצב ישתנה. השחקניות השובתות הקימו איגוד מקצועי, PWHPA, שקיים סבב משחקים שמתחרה ב-NWHL. האיגוד החדש הצליח ליצור שותפויות עם קבוצות NHL ועם איגוד השחקנים שלה, כשמטרתו של הארגון הייתה יצירת ליגה מקצוענית מלאה, בת קיימא, להוקי קרח נשים.
ב-2023 נסגרה גם ליגת ה-NWHL שהחליפה בינתיים את שמה ל-Premier Hockey Federation, ובראשי תיבות PHF; נכסיה נקנו על ידי איש העסקים מרק וולטר, מנכ"ל חברת האחזקות של משפחת גוגנהיים, וטניסאית העבר ופעילת זכויות הנשים בילי ג'ין קינג. השניים הקימו במקום ה-PHF ליגה מקצוענית חדשה בשם Professional Women's Hockey League, ובראשי תיבות PWHL, והליגה החדשה חתמה על הסכם קיבוצי עם ה-PWHPA והחזירה את השחקניות השובתות לפעילות במסגרת ליגה מקצוענית מסודרת. הליגה החדשה, הכוללת 6 קבוצות - 3 בקנדה ו-3 בארה"ב - פתחה את עונתה הראשונה ב-1 בינואר 2024.
מחוץ לצפון אמריקה וסין הוקי קרח נשים נפוץ באופן יחסי בעיקר ברוסיה, בצ'כיה, בשווייץ, בשוודיה ובפינלנד.
הוקי קרח באולימפיאדה
הוקי קרח הוא ענף אולימפי מאז אולימפיאדת אנטוורפן (1920), אז שוחק הטורניר הראשון במסגרת אולימפיאדת הקיץ. ב-1924 התקיימה אולימפיאדת החורף הראשונה, ומאז ועד היום הוקי קרח משוחק במסגרת אולימפיאדת החורף.
החל מאולימפיאדת נאגנו (1998) ועד אולימפיאדת סוצ'י (2014) השתתפו שחקני NHL באולימפיאדה, על פי הסכם בין ה-IIHF, ה-NHL, איגוד שחקני ה-NHL, והוועד האולימפי הבינלאומי. עם זאת, לקראת אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) הודיעה ה-NHL שלא תאפשר לשחקניה להשתתף באולימפיאדה, עקב מחלוקות כספיות עם הוועד האולימפי הבינלאומי וכיוון שלא הוכחה תועלת עסקית לליגה ולענף מהשתתפותה באולימפיאדה. למרות כוונה לחזור למסגרת האולימפית ולקחת חלק באולימפיאדת בייג'ינג (2022), נסוגו ה-NHL וארגון השחקנים מכוונתם עקב התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה שגרמה לדחיית משחקים רבים בעונת 2021/22, שהצורך בתאריכים חלופיים לקיומם לא איפשר את יציאת הליגה לפגרה לצורך האולימפיאדה.
בטורניר האולימפי זכו במדליית זהב קנדה וברית המועצות/חבר המדינות/"הספורטאים האולימפיים מרוסיה" 9 פעמים כל אחת, ארצות הברית ושוודיה פעמיים כל אחת, בריטניה, צ'כיה ופינלנד פעם אחת כל אחת.
מאז אולימפיאדת נאגנו (1998) מתקיים גם טורניר אולימפי לנשים. קנדה זכתה חמש פעמים במדליית זהב ופעמיים בכסף, ארצות הברית זכתה פעמיים במדליית זהב וארבע פעמים במדליית כסף. השתיים התמודדו ביניהן בכל משחקי הגמר האולימפיים לנשים, למעט באולימפיאדת טורינו (2006)[3].
האלופה האולימפית הנוכחית לגברים היא פינלנד והאלופה האולימפית הנוכחית לנשים היא קנדה, לאחר שזכו במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג (2022).
אליפות העולם
ערכים מורחבים – אליפות העולם בהוקי קרח, אליפות העולם בהוקי קרח נשים
אליפות העולם לגברים של IIHF מתקיימת בכל שנה מאז 1930 למעט שנות מלחמת העולם השנייה והשנים האולימפיות עד 1964 ובין 1980 ל-1988 (עד 1964 הטורניר האולימפי נחשב רשמית גם לאליפות העולם), כאשר נכון ל-2020 המדינות החברות בה מחולקות לשמונה דרגים: דרג עליון המונה 16 נבחרות, ודרגים נמוכים הממוספרים 1A, 1B, 2A, 2B, 3A, 3B ו-4. בכל שנה מתקיימת אליפות עולם לכל אחד מהדרגים, וביניהם קיימת תנועת נבחרות בשיטה של עליות וירידות - לדוגמה, המנצחת באליפות העולם דרג 2A עולה לדרג 1B לשנה הבאה, שתי האחרונות בדרג העליון יורדות לדרג 1A, וכדומה. הזוכה באליפות העולם של הדרג העליון, המתקיימת בחודשים אפריל ומאי, היא אלופת העולם לאותה שנה.
מאז 1977 רשאים שחקני NHL להשתתף באליפות ולייצג את נבחרותיהם, אך כיוון שהאליפות מתקיימת במקביל לסיבובים הראשונים של פלייאוף ה-NHL, האפשרות הזו פתוחה למעשה בעיקר לשחקנים שקבוצותיהם לא עלו לפלייאוף. במהלך האליפות יכולים להצטרף גם שחקנים שקבוצותיהם הודחו מהפלייאוף, ונבחרות שיש להן שחקנים ב-NHL נוהגות לעיתים לשמור מקומות פנויים בסגליהן בתחילת האליפות לצורך כך.
אלופת העולם הנוכחית (2023) היא קנדה, שזכתה באליפות העולם 2023 של הדרג העליון שנערכה בפינלנד ובלטביה.
החל מ-1990 מתקיימת גם אליפות עולם לנשים, כאשר החל מ-1997 היא מתקיימת באופן סדיר בכל שנה שאין בה אולימפיאדת חורף למעט שנת 2003, אז בוטלה אליפות העולם לנשים שנועדה להיערך בסין עקב מגפת הסארס, ושנת 2020, אז בוטלה האליפות שנועדה להיערך בקנדה עקב מגפת הקורונה COVID-19, והחל מ-2018 היא מתקיימת גם בשנים שיש בהן אולימפיאדת חורף. קנדה וארצות הברית הוכיחו עליונות מוחלטת על הנבחרות האחרות, ושיחקו ביניהן בכל משחקי הגמר למעט אחד. קנדה זכתה באליפות 13 פעמים, והיא גם האלופה המכהנת (2024) אחרי שזכתה באליפות העולם לנשים שנערכה בארצות הברית. ארצות הברית זכתה באליפות 10 פעמים. אליפות העולם לנשים מתקיימת בשיטת דרגים דומה לזו של הגברים, כשנכון ל-2024 חברות בדרג העליון 10 נבחרות.
ערכים מורחבים:
Comments