תפקידים ומערכים

במצב רגיל, קבוצת הוקי קרח כוללת שישה שחקנים – חמישה מחליקים ושוער. חמשת המחליקים בהוקי קרח נחלקים לשני מגינים ושלושה חלוצים. בפועל, עקב האופי הדינמי של המשחק, משתתפים כל חמשת השחקנים במאמצי ההגנה וההתקפה גם יחד.

השוער

תפקידו של השוער (באנגלית: goalkeeper) הוא לעצור את הדיסקית מלהיכנס לשערו. הוא יוצא מרחבת השער שלו לעיתים רחוקות יחסית, בעיקר כאשר הדיסקית נמצאת מאחורי שערו ושחקני היריב רחוקים ממנו, כדי להרחיק את הדיסקית או לאפשר לשחקני ההגנה שלו להתחיל מהלך התקפי.

במצבים מסוימים במשחק, כגון פיגור לקראת סיומו או עבירה העומדת להישרק נגד הקבוצה היריבה, השוער יכול לפנות את מקומו על הקרח למחליק נוסף, כדי להגביר את הלחץ ההתקפי על הקבוצה היריבה.

המגינים

תפקידם העיקרי של המגינים (באנגלית: defensemen) הוא למנוע מחלוצי היריבה מצבי הבקעה, על ידי השתלטות על הדיסקית, או אם היריבים מחזיקים בה – דחיקתם רחוק מהשער, אל צידי הזירה או פינותיה.

כאשר קבוצתם נמצאת בהתקפה, תפקיד המגינים הוא לתמוך במשחק ההתקפה מאחור, קרוב לקו הכחול התוחם את אזור ההתקפה, על מנת למנוע מהדיסקית לצאת מאזור ההתקפה - דבר שיכריח את חבריהם להחליק מאזור ההתקפה אל האזור הנייטרלי כדי להימנע ממצב נבדל, ולהתחיל את מהלך ההתקפה מחדש. מעמדתם האחורית הם יכולים לחבוט בדיסקית אל השער ישירות, או לחפש מסירה לחלוץ הנמצא בעמדה טובה משלהם. מגינים הניחנים ביכולת החלקה טובה באופן מיוחד יכולים להסתכן יותר ולהתקרב לשער היריב כדי לעזור יותר במשחק ההתקפה, תוך הסתמכות על יכולת ההחלקה שלהם שתאפשר להם לחזור במהירות להגנה במקרה הצורך.

החלוצים

שלושת החלוצים מתחלקים לחלוצי אגף (באנגלית: wingers) – ימני ושמאלי – וחלוץ מרכזי (באנגלית: center). חלוצי האגף פועלים בעיקר לאורך אגפי הזירה, כפי שמעיד תפקידם, בעוד החלוץ המרכזי מתמקם במידת האפשר מול פי שער היריבה, מעט מחוץ לרחבת השער כדי שלא להפר את ההגנות שנותנת רחבת השער לשוער, וניתן לו חופש פעולה גדול יותר משל חבריו. התמקמות החלוץ המרכזי על פי שער היריב נעשית ממספר טעמים: לרתק אליו את אחד היריבים; להסתיר לשוער היריב את המתרחש; לאפשר הסטה של הדיסקית כשהיא נחבטת לשער על ידי חבר לקבוצה, כדי להטעות את השוער היריב; ולאפשר השתלטות מהירה על הדיסקית כשהיא נהדפת על ידי השוער היריב וליצור מצב הבקעה מחודש באופן מיידי. בפועל, האופי הדינמי של המשחק גורם לשינויים מהירים בעמדות השחקנים בהתאם למיקום הדיסקית – למשל, כאשר היא נלכדת בפינת הזירה באגף אחד, מתקרב חלוץ האגף השני אל אמצע אזור ההתקפה או מתמקם מאחורי השער כדי לפתוח קו מסירה לחברו.

כאשר הקבוצה השנייה שולטת בדיסקית, תפקיד החלוצים הוא ללחוץ על המגינים היריבים המתחילים את מהלך ההתקפה של קבוצתם עוד באזור ההגנה שלהם (טקטיקה הנקראת באנגלית forechecking), על מנת לעכב את המהלך ולחפש הזדמנות לחטוף את הדיסקית קרוב לשער היריבה. כאשר הקבוצה השנייה מגיעה לאזור ההתקפה, תפקיד חלוצי האגפים הוא להתמודד עם המגינים התומכים בחלוצי הקבוצה שלהם מאחור כדי למנוע מהם מסירה או חבטה לשער מרחוק. החלוץ המרכזי נמצא בדרך כלל בעמדה נסוגה, כדי שיוכל לעזור למגינים בשמירה על חלוצי היריבה.

הקפטן

קפטן קבוצת הוקי קרח נושא את האות "C" על מדיו.

קבוצת הוקי קרח יכולה למנות את אחד משחקניה לקפטן, שתפקידו הרשמי מאפשר לו לשוחח עם השופטים בעניין פירושי חוקה למצבים הקורים במשחק. הקבוצה ממנה גם קפטנים חלופיים (Alternate captains) שממלאים את תפקיד הקפטן כאשר הקפטן אינו על הקרח. הקפטן נושא את האות "C" על מדיו, והקפטנים החלופיים נושאים את האות "A".

מעבר לתפקידו הרשמי, מצופה מהקפטן להיות מנהיג בין השחקנים, ולייצג אותם בנושאים שוטפים מול הנהלת הקבוצה.

עקב המגבלות שכופים עליו תפקידו וציוד המגן הנוסף שהוא נושא על גופו, חוקי המשחק אוסרים על שוער להיות קפטן.

ב-NHL ובליגות נוספות אין חובה למנות קפטן קבוע, ובמספר קבוצות אכן אין קפטן קבוע, ובמקום זאת יש מספר שחקנים המוגדרים כקפטנים חלופיים.

קווי שחקנים וחילופים

כדי לשמור על שחקנים טריים על הקרח בכל זמן, מתחלפים השחקנים על הקרח במחזורים קצרים – כל 30 שניות עד דקה. חילוף שחקנים יכול להתבצע כאשר המשחק מופסק, או תוך כדי שהוא משוחק (באנגלית: Changing on the fly). את הזמן בו שחקן נמצא על הקרח בטרם יוחלף נהוג לכנות "משמרת" (באנגלית: shift).

החלפת השחקנים תוך כדי שהמשחק משוחק נעשית כאשר השחקנים המוחלפים מתקרבים אל ספסל קבוצתם למרחק של 1.5 מטר לכל היותר (ב-NHL גבול המרחק נמדד ב-5 רגל במידות אנגליות) ועליהם להיות לא מעורבים במשחק. רק אז יוכלו מחליפיהם להיכנס אל זירת הקרח ולהצטרף מיידית למהלך המשחק. משמעות הדבר היא שתוך כדי ביצוע החילוף הן השחקנים המוחלפים והן המחליפים אינם משפיעים על מהלך המשחק. לכן, על חילוף שכזה להתבצע בתיאום מרבי ובמהירות האפשרית, וכאשר שער הקבוצה אינו נתון בסכנת הבקעה והדיסקית רחוקה ממנו, כדי שהחילוף יתבצע לפני שקבוצה היריבה תספיק להגיע להתקפה מסוכנת עם יתרון מספרי משמעותי.

קבוצת הוקי קרח בנויה כך שעל הקרח יהיו, במידת האפשר, צמדים קבועים של מגינים ושלישיות קבועות של חלוצים, כדי שיישמר התיאום בין השחקנים וכדי שתישמר רמת רעננות אחידה בין השחקנים שעל הקרח. הרכבי החלוצים והמגינים נקראים "קווים" (באנגלית: lines).

משמעות הדבר היא שכאשר יש חילוף שחקנים, מתחלף בדרך כלל קו השחקנים כולו (באנגלית: line change) – לדוגמה, כל שלושת החלוצים המרכיבים ביחד קו שחקנים יצאו ביחד מן הקרח, ובמקומם ייכנסו שלושה חלוצים המהווים קו שחקנים אחר.

במסגרות הבינלאומיות של ה-IIHF רשומים בסגל כל קבוצה 22 שחקנים, מתוכם 20 מחליקים – כלומר, ארבעה קווים של חלוצים וארבעה קווים (צמדים) של מגינים. ב-NHL רשומים בסגל כל קבוצה שני שחקנים פחות, כך שיש בסגל רק שלושה קווים של מגינים. באופן כללי, קבוצת הוקי קרח תשאף ששחקניה הטובים ביותר ישחקו בקו השחקנים הראשון וישהו על הקרח זמן ארוך יותר מחבריהם לקבוצה - אך הדבר נתון לשיקול דעת מאמנה, וייתכנו מקרים בהם מועבר אחד מכוכבי הקבוצה לקו השני או אף השלישי, כדי ליצור איזון ואחידות בין קווי השחקנים.

עלייה להתקפה וירידה להגנה

מלכודת האזור הנייטרלי: הקבוצה המגינה, בלבן, לוכדת את היריבה העולה להתקפה באזור הנייטרלי. השחקן המתקיף נאלץ לחבוט בדיסקית אל אזור ההתקפה בחבטה סתמית ולרדוף אחריה, על מנת למנוע מחבריו להיכנס למצב נבדל.

ירידה מסודרת להגנה מגבילה את שחקני ההתקפה לאגף הימני של אזור ההתקפה. מסירה אחורה למגן השמאלי וממנו לחלוץ האגף השמאלי תסייע להתגבר על כך

כאשר קבוצה משתלטת על הדיסקית באזור ההגנה שלה ויוצאת להתקפה, מטרתה להגיע לאזור ההתקפה במהירות, אך בצורה מסודרת, על מנת להימנע ממצב נבדל. מטרת שחקני הקבוצה השנייה היא לשבש את העלייה להתקפה של יריבתם על ידי הגבלת יכולתם להיכנס בצורה מסודרת אל אזור ההתקפה.

"מלכודת האזור הנייטרלי" היא טכניקה נפוצה להשגת המטרה – שחקני הקבוצה המגינה מתרכזים באזור הנייטרלי ומונעים את כניסת הדיסקית אל אזור ההגנה שלהם בצורה שתסכן את שערם. שחקני ההתקפה המחליקים קדימה נאלצים לחכות לכניסת הדיסקית אל אזור ההתקפה כדי לא להיתפס במצב נבדל, ובמקרים רבים מאלצים את שחקן ההתקפה המוביל את הדיסקית לחבוט בה בצורה סתמית אל אזור ההתקפה כדי למנוע מצב נבדל מחבריו. כך נאלצים שחקני ההתקפה לרדוף אחרי הדיסקית אל אזור ההתקפה בצורה לא מסודרת, ולשחקני ההגנה יש יתרון בהגעה לדיסקית והשתלטות עליה.

אפשרות נוספת של הקבוצה היורדת להגנה היא "נעילת אגף" (באנגלית: wing lock) - דחיקת שחקני ההתקפה של היריבה לאגף מסוים עם כניסתם לאזור ההתקפה, על מנת לצמצם את שטח התמרון שלהם, ולהקטין את הסכנה המיידית לשער. על ידי כך המגינים מעכבים את מהלך ההתקפה של היריבה ויוצרים לעצמם שהות להסתדר במערך הגנתי. שחקני ההתקפה יכולים להתגבר על ההגבלה עוד באזור הנייטרלי על ידי מסירה אחורה למגן הנמצא באגף השני, וממנו מסירה מהירה אל חלוץ האגף אותו ניסתה הקבוצה השנייה לבודד מהמהלך.

יתרון מספרי וחסרון מספרי

הקבוצה באדום נמצאת בחסרון מספרי. שחקניה מתגוננים במערך צפוף היוצר מעין "קופסה" סביב פי שערם

כאשר קבוצה נמצאת בחסרון מספרי על הקרח כתוצאה מעונש על עבירה שביצעה, נתונים עיקר מעייניה ל"הריגת" העונש – העברת זמן העונש בלי לספוג שער. במצב כזה יגנו שחקניה על שערם במערך צפוף יותר, וממנו יצאו כדי לדחוק את שחקני ההתקפה אל צידי הזירה ופינותיה, בהתאם למיקום הדיסקית. כיוון שנגד קבוצה בחסרון מספרי לא תקף חוק ה"אייסינג", היא יכולה להרחיק את הדיסקית בחופשיות על פני זירת הקרח כולה - ובכך "להרוג" חלק מזמן העונש עד שתשיב הקבוצה היריבה את הדיסקית אל אזור ההתקפה. לעיתים יצאו שחקני הקבוצה שבחסרון מספרי קדימה, אל אזור ההתקפה שלהם, כדי לעכב את תחילתו של מהלך התקפה חדש של יריבתם, או - אם נקרית לפניהם הזדמנות להתקפה מתפרצת - ינסו אף להבקיע שער למרות החיסרון המספרי, אך מדובר בניסיון מסוכן שנעשה רק אם נוצר עבורם מצב הבקעה מיידי וברור.

שחקני הקבוצה הנמצאת ביתרון מספרי שואפים לנצל את יתרונם ולהבקיע כל עוד העונש נמשך. כיוון שהסכנה שיספגו שער פחותה מבחינתם, הם מגבירים את הלחץ ההתקפי על הקבוצה השנייה, ולעיתים אף מוציאים מהקרח את אחד משני המגינים ומכניסים חלוץ נוסף כל עוד העונש ליריבתם נמשך. המשחק, מטבע הדברים, מתנהל ברובו באזור ההתקפה של הקבוצה הנמצאת ביתרון מספרי, ולכן הוא מאופיין במשחק סטאטי יחסית ובמהלכי התקפה מחושבים ומרובי מסירות, בניסיון למצוא את הפרצה במערך הצפוף של היריבה, להניע את הדיסקית לשחקן חופשי ולהגיע למצב הבקעה. בד בבד, הקבוצה הנמצאת ביתרון מספרי שואפת שהדיסקית לא תורחק על ידי הקבוצה היריבה אל מעבר לקו הכחול התוחם את אזור ההתקפה - כיוון שבמקרה כזה יצטרכו כל שחקניה להחליק אל האזור הנייטרלי כדי להימנע ממצב נבדל, ובכך לאבד חלק מזמן היתרון המספרי, ואם הקבוצה היריבה מצליחה להרחיק את הדיסקית אל הקצה השני של הזירה - יתאפשר לה להחליף את שחקניה תוך כדי משחק ולרענן את הרכב שחקניה שעל הקרח כשהדיסקית רחוקה משערה, ובכך להגדיל את סיכוייה להתגונן ו"להרוג" את זמן העונש.